אודות המוזיאון
מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש.א. נכון נפתח לקהל בשנת 1983 והקמתו נועדה לאסוף, לשמר ולהציג פריטים השייכים לחיים היהודיים באיטליה מתקופת הרנסנס ועד ימינו. העלאת הפריטים מאיטליה לישראל התרחשה לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות החמישים והשישים כמבצע הצלה אשר מנע למעשה את הריסתם ואובדנם בשל עזובה שלאחר חורבן הקהילות היהודיות-איטלקיות.
ראשיתה של פעילות זו, שהונעה על ידי ד"ר שלמה אומברטו נכון ואחרים מבני חברת יהודי איטליה בישראל, בשיתוף עם ראשי הקהילות באיטליה, הייתה בהבאתם של ארונות קודש שהוצבו בבתי כנסת שונים בארץ, והמשכה בהצלת מאות פריטים, המהווים את אוסף המוזיאון.
המוזיאון כולו, ובכללו בית הכנסת, מוקדשים לנכסי התרבות של הקהילות היהודיות באיטליה ומהווה בכך אמצעי חשוב ללימוד, להכרה ולשימור זכרן ומורשתן העשירה של קהילות אלו. באוצרותיו נמנים תשמישי קדושה, חפצי בית, מסמכים ותעודות היסטוריות, מתקופת הרנסאנס והבארוק ועד ימינו. ייחודיותו של המוזיאון היא, שהוא היחיד מסוגו בעולם המציג אוסף של כלל הקהילות היהודיות באיטליה.
אודות המבנה
המוזיאון ובית הכנסת ממוקמים בבניין שהינו חלק ממתחם שמידט לשעבר, בלב ירושלים. הבניין נבנה בין השנים 1886-1887 כמוסד גרמני קתולי, וזכה גם לכינוי המתחם הגרמני, במקביל למתחם הרוסי השכן. המתחם נקרא על שם ווילהלם שמידט (1833-1908), כומר לזריסטי, שעמד שנים רבות בראש "החברה הגרמנית הקתולית בפלשתינה". הבניין שימש כהוספיס עבור עולים לרגל וכמרכז לפעילות פילנתרופית. במבנה המפואר ממול שכן בית ספר לנערות סוריות ובין שני המבנים היה גן מוקף חומה. השער, אשר שרידיו נראים גם היום בחצר המתחם, נפתחו אל הרחוב.
חזית הבניין, בעלת סימטריה קלאסית עם קשתות מחודדות ומוטיבים של קשקשי דגים, מייצגת דוגמא טיפוסית של סגנון ניאו-גותי, אופייני לארכיטקטורה טמפלרית המופיעה בהרחבה במבנים במושבה הגרמנית הסמוכה. הקומה השלישית נוספה רק ב-1925, סגנונה יותר פשוט ופחות מורכב ומשקף תהליך מהיר יותר של בנייה.
האולם, הממוקם בקומת הקרקע, שימש כחדר אוכל ועוטר בפסוקים תנ"כיים בשפות אחדות, המתארים את ציורי הקיר, בתוספת מוטיבים צמחיים ובעליי חיים בסגנון האופייני לאוריינטליזם של המאה ה-19 המאוחרת. הכתובות, בשתי פינות התקרה: "פרנץ אייכלה, צייר, 1893", "ג'וסף קלטנבך, צייר, 1893" נתגלו לאחרונה, לאחר שימור הציורים והאולם. היום, מתקיימים באולם קונצרטים, הרצאות ואירועים חברתיים.
בתחילת המאה ה-20, ה"חברה הגרמנית הקתולית" עברה למקום מתאים יותר, בקרבת העיר העתיקה, ומתחם שמידט ננטש. מאוחר יותר, הבניינים עברו לרשות הציבורית ומוקמו בהם משרדים ובית ספר "מעלה".
בשנות ה-40 ניתנה הרשות לקהילה האיטלקית להתאסף במקום לתפילות השבועיות. עם העברתו של בית הכנסת קונליאנו ונטו לישראל בתחילת שנות ה-50, נראה היה שזהו המקום הטבעי ביותר להקימו מחדש. בכך התחיל פרק חדש ומלהיב של ההיסטוריה הארוכה של בית הכנסת.
רוצים לדעת עוד על בית הכנסת? כנסו לכאן
רוצים לצפות באולם ב3D? כנסו לכאן
For Further Reading
The article discusses the foundation of the Schmidt school, the building that currently houses the Italian synagogue and museum.