לאתר.png

בתקופה זו של השנה, עם רדת לילה, מתכסה ירושלים באורות. אל החנוכיות המוצבות בחלונות הבתים מצטרפים אורות חג המולד בבניין ימק"א ובעיר העתיקה, פנסי רחוב מקושטים, וגם האורות הקטנים שמקשטים מרפסות רבות בדירות סטודנטים ברחביה ובנחלאות. בלב ליבו של החורף הירושלמי, כשהימים קצרים והלילות קרים - ירושלים זוהרת באור יקרות.

בית שמאי ובית הלל חלקו בדעתם על האופן בו יש להדליק את נרות החנוכה. בית שמאי טען שיש להדליק תחילה את כל הנרות ובכל יום להחסיר נר. קביעה זו הסתמכה בין היתר על הנהוג בחג הסוכות בו הקריבו כל יום פר אחד פחות. בית הלל טען בדיוק ההפך: יש להדליק תחילה נר אחד ולהוסיף נר בכל אחד מימי החג, שכן לא מורידים בקדושה אלא רק מעלים בה. זו הקביעה המקובלת וכך נהוג בכל הבתים בישראל. האור המתגבר מסמל את גדולתו של נס פך השמן אך יש בו גם פן עמוק יותר: נרות החנוכה מייצגים את ניצחון האור על החושך, ועל סופו הבלתי נמנע של החורף. כאמור, נהוג להציב את החנוכיות בחלון הבית ויש שמציבים אותן בתיבות זכוכית מיוחדות בשער הבית הפונה אל הרחוב, ובכך מפרסמים את דבר הנס ברבים. בימים כתיקונם, אנו רגילים להתקבץ סביב אורה של החנוכייה, לאכול ולשיר שירים. השנה, חנוכה ודאי יהיה מעט אחר. בתקופה של ריחוק חברתי ואי ודאות לגבי העתיד חשוב יותר מתמיד להעלות את האור.

שמונה החנוכיות (או מנורות החנוכה) שמוצגות בתערוכה הווירטואלית "מאורות קטנים", הן רק דוגמה למגוון הרחב של צורות ועיטורים המופיעים על חנוכיות בתרבות היהודית בכלל ובתרבות היהודית-איטלקית בפרט. ביניהן נמצא כמה דוגמאות מפתיעות במיוחד. אנו מזמינים אתכם לגלות מדוע קבעו שעון בגוף חנוכייה אחת, ומדוע עיצבו חנוכייה אחרת בדמות בית העיריה של פירנצה, ואיך כל זה קשור לירושלים. 

אוצר: דניאל ניב

עיצוב וגרפיקה: שיפי רטהאוז

לחצו על החנוכיות על מנת לגלות עליהן עוד פרטים.

In questa stagione, quando cala il sole, Gerusalemme diviene piena di luci. Alle Hannukiot poste nelle finestre delle case  si accompagnano le luci degli alberi nel giardino dell’YMCA e nella Città Vecchia.

I lampioni stradali sono decorati come anche le  fiammelle che allegrano le abitazioni di studenti a Rehavia e Nahlaot. Nel cuore dell’inverno gerosolimitano, dai giorni corti e dalle notti lunghe, Gerusalemme splende di luci preziose.

La scuola di Shammai e la scuola di Hillel hanno avuto diversità di opinioni riguardo l’accensione dei lumi di Hannuka. La scuola di Shammai sosteneva che si dovesse iniziare con l’accensione di tutti i lumi e toglierne poi uno per giorno. Questa istruzione si basava tra l’altro sulla consuetudine della festa di Sukkot dove ogni giorno veniva fatto un sacrificio in meno. La scuola di Hillel sosteneva il contrario: cominciare con un solo lume e aggiungerne uno per giorno per la durata della festa per elevare e non diminuire la santità. Questa pratica è stata accettata e adottata in tutte le case d’Israele. La luce sempre più brillante è simbolo della grandezza del miracolo dell’ampolla di olio e anche di un aspetto più profondo: i lumi di Hannuka  rappresentano il trionfo della luce sulle tenebre e all’inevitabile fine dell’inverno.

In conclusione,  è consueto esibire le hannukiot nelle finestre delle abitazioni, spesso protette da una vetrina nell’ingresso della casa verso la strada, per promulgare ai passanti il miracolo. In questi giorni, si usa raccogliersi intorno alla luce della hannukia, con cibo e canti. Quest’anno la festa sarà un po’ diversa. In questo periodo di distanziamento sociale e incertezza sul futuro, diventa ancor  più importante che la luce brilli.

 

Le otto hannukiot  esposte in questa mostra virtuale  “I piccoli lumi” sono solo esempi della varietà di forme e stili caratteristici delle hannukiot nella cultura ebraica e particolarmente nella cultura ebraica italiana. Tra queste vi sono alcuni esemplari sorprendenti. Vi invitiamo a scoprire la ragione dell’orologio inserito in una hannukiah, o di una modellata su un palazzo di Firenze , o del  legame con Gerusalemme.

Cliccare sull’icona della hannukia per altri particolari.