תל ברושים הוא שמה של חווה בחבל טוסקנה שבאיטליה שבימים שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה מקום ההכשרה לצעירים יהודיים שרצו לעלות ארצה ולהצטרף לחיים בקיבוץ.

בהכשרה למדו עברית וציונות, תרגלו את החיים המשותפים כפי שהיו נהוגים בקיבוץ וגם טפחו את המשק החקלאי. אחותו של ללה, גבריאלה, יחד עם כמה חברים ומכרים נוספים הצטרפה להכשרה כהכנה לעלייתה ארצה.

מדי פעם היה מגיע לָלָה לבקר ובאחת הפעמים הוא יצר את "הגדת תל ברושים" המספרת את עלילות הקבוצה בהכשרה. שער ההגדה מראה את הדרך המובילה אל בית האחוזה הכפרית ושנתן למקום את שמו- כביש העולה במעלה גבעה כשמשני צדדיו שורת ברושים גבוהים וישרים. ההגדה מציגה מעשיות מההכשרה, את החיים העתידיים בקיבוץ. ההגדה  חושפת פעם נוספת את יכולותיו הויזואלייות והסיפוריות של לָלָה, שהפליא לצייר לא רק קומיקס רבוי פרטים, אלא גם לעצב את דמויותיהם של חברי ההכשרה.

חברי ההכשרה המופיעים בהגדה המשיכו ועלו ארצה יחדיו והשתקעו בקיבוץ רוחמה שם הם חיים עד היום.

עמוד השער של "הגדת תל ברושים". השער מתאר את הדרך המובילה אל בית החווה שבחבל טוסקנה- שדרת הברושים שהעניקה למקום את שמו. באדיבות משפחת הדר, קיבוץ רוחמה.
DSC_8320.jpg

Tel Broshim era il nome di una fattoria in Toscana (cosiddetta "Hakhsharah") che, dopo la seconda guerra mondiale, aveva la funzione di preparare ed addestrare i giovani ebrei che volevano andare in Israele a vivere in kibbutz. In hakhsharah imparavano ebraico e sionismo, sperimentavano la  vita collettiva  come la si viveva in kibbutz e si occupavano anche di agricoltura. La  sorella di Lele, Gabriella, partecipò all' hakhsharah per prepararsi ad andare a vivere in Israele, insieme ad altri amici e conoscenti. Lele talvolta l'andava a trovare; in una di quelle volte creò l'"Haggadah di Tel Broshim", che descriveva gli avvenimenti del gruppo in hakhsharah. La copertina mostra la strada che conduce a questa casa  di campagna-un viale che sale in collina, fiancheggiato da due file di  cipressi alti e dritti. Anche questa  haggadah, che  si rapporta alla vita quotidiana in hakhsharah e alla vita futura in kibbutz, dimostra una volta le facoltà visuali ed illustrative di Lele, che  la disegnò non solo come un fumetto  pieno di particolari, ma anche ritraendo gli specifici  caratteri  che la popolavano.

I membri del gruppo che compaiono nell'haggadah andarono in Israele insieme, si stabilirono nel kibbutz Ruhama e lì vivono fino ad oggi.

DSC_8335.jpg
DSC_8336.jpg
קומיקס המתאר את שגרת החיים בחוות ההכשרה "תל ברושים". 
לאורה.png

שנים אחר כך תרם לָלָה שתי עבודות קרמיקה שמקשטות את חדר האוכל של בקיבוץ. יצירה אחת מציגה את סמלי שנים-עשר השבטים, ואילו השנייה מציגה את יציאת מצרים. הבחירה שני ייצוגים אלו מעניינת מאד וניתן להבין אותה בכמה דרכים: הקיבוץ, פשוטו כמשמעו הוא מקום התאספותם של היחידים לכדי קבוצה, כפי שהשבטים התאחדו לעם. חדר האוכל ודאי היה המקום אליו התקבצו הכי הרבה חברי קיבוץ בעת ובעונה אחת ויש לכך ערך סימבולי. יציאת מצרים גם היא קשורה להפיכתם של העבריים לעם ישראל ומזכירים גם את יציאת מצרים השנייה הלוא היא העלייה ארצה לאחר השואה. השאילה של סיפורים תנכיים לקיבוץ חילוני קושרת את הציונות העכשווית לעבר הרחוק המחבר בין כל העולים, תזכורת לסיבה שבגללה כולנו כאן. גם השפה הוויזואלית בה בחר ללה לעיצוב הדימויים, במיוחד ביציאת מצרים היא מעניינת. עיצוב הדמויות והחלל ביצירה זו מזכיר במידת מה את תבליט לכיש המספר דווקא סיפור של חורבן וכיבוש הארץ על ידי סנחריב מלך אשור. התבליט התגלה באמצע המאה ה-19 ומוצג כיום במוזיאון הבריטי. העתק של התבליט מוצג במוזיאון ישראל בירושלים.

Anni dopo Lele fece dono al kibbutz di due pannelli di ceramica, come decorazione del muro esterno del refettorio. Un pannello rappresenta i simboli delle dodici tribù, l'altro l'uscita dall'Egitto. La scelta dei soggetti è interessante, e la si può interpretare in diversi modi: il kibbutz, come luogo di raccolta dei singoli in gruppo, così come le tribù si riunirono a formare un popolo -il refettorio essendo il luogo in cui si riuniva contemporaneamente la maggior parte dei membri del kibbutz, con il suo valore simbolico.

L'uscita dall'Egitto , in quanto collegata alla trasformazione degli Israeliti nel popolo ebraico, e  come simbolo del secondo arrivo nella terra promessa, dopo la Shoah.

L'uso di soggetti biblici per un kibbutz secolare collega il sionismo di oggi al lontano passato, per cui tutti gli individui che si stabiliscono in Israele sono accomunati dalla stessa visione.

Interessante è anche la scelta della composizione nello spazio, che ricorda in qualche modo il bassorilievo dell'assedio di Lakhish, in cui si narrano  viceversa la distruzione e la conquista del paese da parte di Sennacherib, re dell'Assiria. Il bassorilievo venne scoperto nel diciannovesimo secolo; l'originale  si trova al British Museum, ed una copia si può vedere al Museo d'Israele a Gerusalemme.

שנים-עשר השבטים, עבודת קרמיקה בחזית חדר האוכל בקיבוץ רוחמה, שנות ה-60. 
יציאת מצרים וכיבוש הארץ, עבודת קרמיקה על אחד מקירות חדר האוכל בקיבוץ רוחמה. 
אפיית המצות, קריעת ים סוף וטביעת פרעה וחיילו בים. 

לחצו על הדימויים כדי להמשיך ולגלות את עולמו של דוד ללה

doll 2.png