"... בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (מגילת אסתר, ח' ט"ו)

​

מגילת אסתר נפתחת בתיאור משתה המלך שהתקיים בגנו המקושט בעמודי שיש, רצפות בהט ודר (אם הפנינה) עם מיטות זהב וכסף ואריגי תכלת וחור (לבן) וארגמן. תיאור זה, לצד ציון מספר המדינות עליהן שלט אחשוורוש - שבע ועשרים ומאה מהודו ועד כוש - נועדו להדגיש את העושר והפאר של חצרו של המלך.

דגש רב ניתן במגילה גם לתיאור מלבושם של הדמויות; כשמרדכי שומע את רוע גזרת המן הוא פושט את בגדיו ולובש שק לאות אבל. אסתר לעומתו, בבואה לפתות את אחשוורוש ולשאת חן בעיניו, לובשת בגדי מלכות. כשנשאל המן מה ראוי שיעשה לאיש שהמלך חפץ ביקרו, הוא עונה שיש להלבישו מלבושים יקרים ולהצעידו בחוצות העיר כדי שכולם יראו. תיאור בגדיו של מרדכי מקביל לתיאור גנו של המלך, הקבלה שמדגישה את פאר לבושו של מרדכי והכבוד שהוענק לו.

דורות של ילדים בישראל ובגולה התחפשו למלכת אסתר, למרדכי היהודי, לדמויות מהמקרא ולדמויות פופולריות אחרות, ואלו השתנו עם השנים בהתאם לרוח התקופה. כולנו היינו כלה וחייל גיבור, בת פרעה ומלאך או מלאכית. נדמה שהיום התחפושות הישנות נזנחו לטובת תחפושות יותר מרגשות, ולכן החלטנו במוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש. א. נכון בירושלים לנער מעט את האבק מעל כמה מהתחפושות המסורתיות באמצעות מבחר חפצים מבין המיוחדים והמסקרנים ביותר באוסף המוזיאון.

איך נראה חייל במלחמת העולם הראשונה? מה לבשה כלה לפני מאה שנים? ומה עם מאתיים שנים לפני כן? איך תיארו במאה ה-17 את מצרים והפרעונים, ולמי דומה אהרון הכהן בהגדות מודפסות מהמאה ה-18?

מאחורי הצלליות של הדמויות תמצאו בגדים, כתוּבות וחפצים נוספים שהיו שייכים פעם לכלות וחיילים, לצד יצירות אמנות המתארות מלכים ומלכות, שליחים, מלאכים ועוד. אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו תחפושות בהשראת התערוכה בעמוד היצירה שלנו (בתחתית העמוד). 

​

אוצר: דניאל ניב | גרפיקה: שיפי רטהאוז | עזרה בהכנה: ליאורה לואיס וייס