באוסף המוזיאון שמורה מגילת אסתר מיוחדת במינה. היא מעוטרת במיניאטורות צבעוניות ומלאות חיים המלוות את הטקסט של המגילה. מגילה זו ניחנה בסימטריה מעניינת בין התיאורים שבראשה ובין אלו שבחלקה התחתון ובין הסצנות שנמצאות זו לצד זו: משתה מלך למול משתה ושתי, סצנות של חוץ מול סצנות של חוץ, אסתר המלכה ואחשוורוש על כס מלכות ויועצים הבאים בפניהם.  

 

אסתר הייתה אומנם מלכה אבל יותר מכל היא הייתה גיבורה אמיתית. אסתר תכננה לבוא בפני אחשוורוש המלך ולהזמינו אליה למשתה. היא חוששת מאד שכן אסור היה לה לפנות אליו אלא רק לבוא כשהוא קורא לה. מעשיה היו יכולים לעלות לה בחייה ולכן היא צמה במשך שלושה ימים ובקשה גם את נערותיה לצום עליה. תחריט מאוסף המוזיאון מתאר את אסתר בעמדה למול אחשוורוש בעלה. היא חלשה ומפוחדת ונתמכת על ידי אחת מבנות לווייתה. לפי המגילה, בעמדה לפניו מגיש אחשוורוש לאסתר את שרביטו ומבטיח לה "עד חצי המלכות". האמן שעשה את התחריט שלפניכם בחר לתאר את אחשוורוש כשהוא קם מכיסאו ושולח ידו אל פניה של אסתר בדאגה בעוד שזו מתעלפת מול עיניו. בכך, הדגיש האמן את חיבתו של המלך למלכתו.

 

מלכה אחרת במקרא היא בת פרעה. ספר שמות מתאר את בת פרעה היורדת לרחוץ ביאור עם נערותיה ושם היא מוצאת תיבת גומא ובה צפון משה התינוק. בת פרעה מבינה שהתינוק הוא בן העבריים ובכל זאת מחליטה להצילו ולגדלו כשלה. לאורך ההיסטוריה תיארו אמנים רבים את מצרים ואת המיצרים. פעמים רבות הם תיארו אותם כבני תקופת שלהם. באופן זה, מצרים והנילוס הפכו דומים יותר לוונציה, ואילו בת פרעה, למלכה אצילית הלבושה במיטב האופנה של המאה ה-17, אז נעשה התחריט שלפניכם.